ההיסטוריה של ברלין

מיישוב לעיר

שני היישובים שמהם קמה העיר היו קלן (Cölln), שהיתה ממוקמת במקום שבו נמצא היום אי המוזאונים, וברלין, יישוב שנמצא בגדה הצפונית של השפרה. שני היישובים האלה הוקמו במאה ה- 13 והאיזכור הראשון של היישוב קלן מתוארך ל- 28 באוקטובר 1237. תאריך זה התקבל כתאריך היווסדותה של העיר. קלן וברלין התאחדו והפכו לעיר אחת בשנת 1307.

בעקבות מהומות בברלין הצהיר האלקטור פרידריך השני בשנת 1451 על העיר כמקום מושבו. העיר סבלה שוב ושוב משריפות, מגיפות ומלחמות ורק תחת שלטונו של פרידריך וילהלם (1640 – 1683) החלה להנות מתקופה של יציבות ושגשוג. העיר בוצרה ונבנו בה הבניינים המפוארים הראשונים. אפשר להתרשם ממראה העיר כשהולכים באונטר דן לינדן, אחד הרחובות הגדולים במרכז ברלין של היום.

עיר מושבו של המלך וצמיחה מהירה

ב- 1701, לאחר הכתרתו של האלקטור פרידריך השלישי למלך פרוסיה פרידריך הראשון, קודמה ברלין למעמד של עיר בירה ומקום מושבו של המלך. מבנים רבים ומפורסמים בעיר הוקמו בתקופה זו. בין 1740 ל- 1786, תחת שלטונם של המלך פרידריך וילהלם הראשון (המלך החייל) ויורשו פרידריך השני (פרידריך הגדול) התפתחה ברלין והפכה לעיר התעשייה המובילה בפרוסיה.

Berlin City Palace פרידריך הגדול מינה את האדריכל קנובלסדורף לעצב מחדש את פניה של העיר. האוכלוסיה גדלה והגיעה ללמעלה מ- 150 אלף איש. לפרידריך הגדול היה עניין מיוחד בטיפוח המדע, האמנות והתרבות וכך הפכה ברלין למרכז בתקופת ההשכלה.

בין 1806 ל- 1808 נכבשה העיר על ידי צבאו של נפוליאון. לאחר קרב האומות בלייפציג ב- 1814, הוחזרה הקוואדריגה (המרכבה בעלת ארבעת הסוסים) שנלקחה על ידי נפוליאון, למקומה בראש שער ברנדנבורג. בעשורים הבאים תוכננו ונבנו מספר מבנים קלאסיים על ידי שינקל ופארקים מקסימים על ידי לני. החל ממחצית המאה ה- 19 שגשגה הכלכלה, ואוכלוסיית העיר גדלה בהתאם.

בירת הרייך הגרמני

Emperor Wilhelm II כאשר נוסד הרייך הגרמני ב- 1871, מנתה אוכלוסיית ברלין 800 אלף איש. וילהלם הראשון מלך פרוסיה (1861 – 1888) הוכתר לקייזר גרמניה. ברלין הפרכה לבירת הרייך הגרמני וב- 1895 חיו כאן למעלה ממיליון וחצי תושבים. הקייזר הגרמני האחרון, וילהלם השני (1888 – 1918) יצא לגלות לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה.

התבוסה הכבדה במלחמת העולם הראשונה יצרה משבר חריף בגרמניה ובברלין והובילה ליצירת רפובליקת ויימאר. למרות הקשיים הכלכליים וחוסר היציבות החברתי בשנות העשרים, לבלבו חיי התרבות בברלין. הפקות תיאטרון נועזות, פרמיירות נוצצות, מופעי בידור תוססים וחיי לילה ערים עיצבו את שנות העשרים המוזהבות בברלין.

The darkest chapters in Berlin's history ב- 1933 הפך אדולף היטלר לקנצלר גרמניה. לאחר עלייתו לשלטון של היטלר החל שלטונו לרדוף יהודים, קומוניסטים, הומוסקסואלים מתנגדי משטר ורבים אחרים. כך החל הפרק החשוך ביותר בתולדות ברלין.

ב- 1936 התקיימו בברלין משחקי הקיץ האולימפיים. רק מעטים זיהו אז את שיגעון הגדלות של היטלר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה בראשון בספטמבר 1939 מנתה ברלין למעלה מ- 4 וחצי מיליון תושבים. ב- 1943 החלו ההפצצות האוויריות על העיר, כשכתוצאה מהן נהרסו עד לכניעתה של העיר ב- 8 במאי 1945 כשליש מבתי המגורים וכן מבנים היסטוריים רבים.

בנייה מחדש וחלוקה

לאחר נפילתו של משטר האימים הדיקטטורי וסיומה של המלחמה, היתה ברלין עיר מוכה והרוסה, שאוכלוסייתה הצטמקה כמעט בחצי. העיר חולקה לארבעה סקטורים, שכל אחד מהם היה בשליטת אחת מבעלות הברית המנצחות. מזרח העיר היתה בשליטה סובייטית, דרום-מערב העיר היה בשליטה אמריקאית, המערב בשליטה בריטית וצפון-מערב העיר בשליטה צרפתית.

Berlin Rosinenbomber (raisin bombers) ב- 25 ביוני 1948 הטילו הסובייטים מצור יבשתי על שלושת הסקטורים של בעלות הברית מהמערב. בעלות הברית סייעו לעיר באמצעות הטסת מזון ואספקה ב"רכבת אווירית", והמצור על ברלין הגיע לסיומו ב- 12 במאי 1949, לאחר שנה שלמה כמעט.

כשהוקמה הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית ב- 7 באוקטובר 1949, הפכה מזרח ברלין לבירתה. ממשלת מזרח גרמניה העבירה את מקום מושבה למזרח העיר. באותו זמן אנשים עדיין יכלו לעבור בחופשיות לחלק המערבי של העיר, למשל לצורכי עבודה.

Berlin Checkpoint Charlie חלוקת העיר הפכה מוחשית ומוחלטת עם הקמתה של חומר ברלין שהושלמה ב- 13 באוגוסט 1961. מנקודה זו ואילך הפך מעבר תושבים ממזרח העיר למערבה, לצורך עבודה או ביקור קרובי משפחה, לבלתי אפשרי. רק לאחר ביקורו של נשיא ארה"ב דאז, ג'ון פ' קנדי, בברלין ב- 1963 נחתם הסכם שאפשר מעבר מצומצם של אנשים. אולם ההמתנה הענק בתחנת הרכבת המרכזית פרידריך שטראסה זכה לכינוי "ארמון הדמעות".

נפילת החומה והאיחוד מחדש

בליל ה- 9 בנובמבר 1989 נפתחה במפתיע חומת ברלין לאחר חודשים שבהם אזרחי מזרח גרמניה ברחו ממנה למערב דרך הונגריה וברית המועצות. כל העיר חגגה ואיתה גם גרמניה כולה. החל מאותו לילה יכלו אזרחי מזרח גרמניה לנוע שוב בחופשיות

Berlin Reunification

בעקבות איחודה מחדש של גרמניה ב- 3 באוקטובר 1990 נבחרה ברלין שוב להיות בירתה של גרמניה. מאז 1999 ברלין היא מקום מושבה של הממשלה הפדרלית ועקב כך גם מרכזה הפוליטי של גרמניה. מאז ה- 19 באפריל 1999 מתכנס הפרלמנט בבניין הבונדסטאג, לשעבר הרייכסטאג, ששופץ מחדש על ידי סר נורמן פוסטר.

כיפת הזכוכית הפכה לאטרקציה עבור ברלינאים ותיירים מכל העולם. ובינואר 2000 נפתח הסוני סנטר לרגל פסטיבל הסרטים בברלין והשלים את המראה החדש של מרכז העיר בפוטסדאמר פלאץ.

מידע נוסף על ההיסטוריה של ברלין תוכלו למצוא ב • www.wikipedia.org


למידע נוסף בשפות הבאות:

גרמניתאנגליתצרפתיתספרדית

 ↑ 

Hauptstraße 23/24 • D-10827 Berlin • ALPADIA Berlin

+49 30 7811076מפת העיר ותכנון מסלול

ALPADIA Berlin
דף הבית / חיים בברלין / ההיסטוריה של ברלין
קישורים שימושיים